אני מאד אוהבת את המשפט: המטבח הוא הלב של הבית. זה באמת מקום שבו נמצאים ומבלים הרבה ומתרחשים בו מפגשים שונים, לפחות פעמיים ביום. ומכיוון שאנחנו כהורים נמצאים בו גם ככה הרבה זמן למה שלא נשתמש בזמן ובמרחב הזה לעוד מטרות?
המטבח הוא דוגמה נהדרת לכך ש"מטלה" יכולה להפוך למשחק ואם נאפשר לילדים להיות שם איתנו אנחנו והם יכולים להרוויח מכך המון.
הנה כמה הזדמנויות שהמטבח מספק לנו:
1. זמן משותף עם הילדים: לא בבוקר כשאתם ממהרים ולחוצים אבל כן בזמנים שיש יותר פניות כמו ארוחת ערב או סופי שבוע. כך ה"מטלה" של הכנת הארוחה הופכת להזדמנות לפעילות משותפת, התנתקות מהמסכים ולתחושה של בילוי. בזמן המשותף הזה יכולות גם להתפתח שיחות שאולי לא הייתם זוכים להן בצורה אחרת.
2. למידה מתוך הנאה: כמה דברים אפשר ללמד את הילדים כשנמצאים ביחד במטבח? על מצבי צבירה (קרח, מים ואדים, למשל), על כך ששילוב חומרים שונים הופכים למאכל, על סדר פעולות- התחלה אמצע וסוף, על כמויות ושברים (כמה זה חצי או רבע כוס?), על אותיות ומספרים (מתוך קריאה של מתכונים או בשימוש בחותכנים של עוגיות בצורת אותיות ומספרים). כל זה על קצה המזלג, המטבח הוא פשוט זירת לימוד מושלמת מכיוון שהיא חווייתית ולמידה מתוך התנסות היא מאד אפקטיבית.
3. הכרות ו"התיידדות" עם האוכל: ילדים שמכינים אוכל פעמים רבות שמחים גם לאכול אותו ומוכנים לטעום ולהתנסות יותר. אני לא תזונאית ולכן אומר רק שכשילדים שותפים לתהליך מסוים (כל תהליך, לא רק במטבח), הם מרגישים חיבור יותר גדול לנושא ופועלים מתוך מוטיבציה פנימית.
4. לפתח את המערכת החושית: חשיפה לחומרים, ריחות, צבעים וטעמים היא חשובה מאד למערכת החושית. מכיוון שילדים היום נמצאים יותר בבית ופחות בחוץ, יותר במסכים ופחות במשחקים מוטוריים המערכת החושית לא מתפתחת בצורה מיטבית וזו אחת הסיבות שקיימת עליה במספר הילדים המתמודדים עם קשיים בוויסות החושי. גם אם לא נתקלתם בקושי ספציפי חשוב מאד לחשוף את הילדים לחוויות שמפתחות את המערכת החושית. המטבח הוא הזדמנות לכך.
5. לפתח את המוטוריקה העדינה: דרך פעולות פשוטות ויומיומיות (הכנת כריך, למשל) במטבח מתפתחות מיומנויות של מוטוריקה עדינה כמו קשר עין יד. מיומנויות אלה מתפתחות בזמן שהילדים נהנים ולא מרגישים שהם "מפתחים את המוטוריקה העדינה". ככל שיהיו להם יותר התנסויות במטבח כך המיומנויות יתפתחו וישתכללו. תהליך זה משפיע ישירות על היכולת לגזור, לצייר ולכתוב.
6. לפתח את תחושת הערך העצמי, המסוגלות והעצמאות: כשנותנים לילדים להתנסות בפעולות של מבוגרים הם מרגישים שסומכים עליהם ולכן הם לומדים לסמוך על עצמם. כאשר מתאימים את הפעילות ליכולת שלהם, מעודדים אותם בתהליך ונהנים מהתוצרים שלהם, הם חווים חווית הצלחה שתעודד אותם להמשיך ולהתנסות במטבח ומחוץ לו.
בעצם המטבח מאפשר לנו לשלב בין הרבה חלקים של ההורות ולהכניס מספר ערכים שחשובים לנו באותה פעולה וזה נהדר. אבל כמו תמיד, לא מספיק להבין את הרעיון, חשוב גם להבין איך מובילים את הפעילות בצורה כזאת שאכן החוויה תהיה חיובית לכל הנוגעים בדבר ושאלו, ירצו לחזור לשתף פעולה במטבח שוב ושוב. הנה כמה נקודות למחשבה:
*האם הפעילות מתאימה לגיל ולתפקוד של הילד\ה שלי?
*האם הפעילות מתאימה לי כהורה ברגע זה (אולי היום יש לי צורך "לתקתק" ואין לי סבלנות להתמודד עם לכלוך ולנהוג בסבלנות)?
*האם יש אפשרות לשתף את הילדים בכל שלבי ההכנה או רק בחלק מסוים?
*האם יש צורך לעשות הפרדה בין האחים או שאפשר לקיים את הפעילות ביחד?
*איזו אווירה אני מייצר\ת והאם היא יוצרת חוויה חיובית?
ובכל מקרה, אל תתייאשו אחרי התנסות אחת, חפשו את ההצלחות הקטנות ושימו עליהן את הפוקוס וזיכרו שזה תהליך. תהליך שתוצאותיו מתגמלים ביותר, גם להורים וגם לילדים.
שתפו בנסיון שלכם: מה תמיד מצליח לכם עם הילדים במטבח? מה הילדים שלכם תמיד מוכנים לעשות איתכם?