לקויות למידה

המושג לקויות למידה מתייחס לקשיים ברכישת ידע או מיומנות חדשים ביחס לקבוצת השווים. קיימים סוגים שונים של לקויות למידה וכל אחד מהם מתייחס לקושי בתחום מידע או מיומנות אחר (דיסגרפיה למשל, מתייחס לקושי לרכוש את מיומנות הכתיבה).

​

למרות שנהוג להפריד ולהתייחס לכל סוג של לקות למידה באופן ספציפי, בדבריי כאן אתייחס למכנה המשותף שהוא ההתפתחות הסנסורית- מוטורית (תחושה ותנועה) ולהשפעה של טיפול במערכות אלו על היכולת לשפר את יכולות הלמידה (כמובן שיכולות להיות סיבות נוספות לקשיים אלו אך באופן שכיח קיים גם קשר להתפתחות ולתפקוד הסנסורי- מוטורי).

​

הקשר בין הגוף למוח הוא דו-סטרי. היכולת של המוח לתת פקודות לגוף קשור למידע שמגיע מהגוף למוח מרגע הלידה. כל חוויה של תנועה ותחושה משפיעה על היכולת הזאת. לכל שלב בשלבי ההתפתחות יש משמעות מהבחינה הזאת וכך גם לרמת ואיכות התנועה בחיי הילדים. אחת הסיבות לעלייה במספר הילדים המתמודדים עם לקויות למידה היא העובדה שסביבת המשחק של הילדים השתנתה והפכה מתנועתית וחווייתית לטכנולוגית וסטרילית.

הבשורה הטובה היא שאת מערכות התנועה והתחושה ניתן לפתח ולשפר בקלות יחסית וגם בגילאים מאוחרים יותר ועבודה על מערכות אלה תביא לשיפור גם ביכולות הלמידה.  

​

אחת המערכות המרכזיות שמשפיעות על היכולת לרכוש ידע או מיומנות חדשים היא מערכת ההצלבה. מערכת זו אחראית למעבר המידע בין שתי ההמיספרות. כשמערכת זו אינה תקינה יכולה להיות לכך השפעה על התפתחות השפה ועל היכולת להתארגן לכל פעולה (ישיבה ליד שולחן, פעולות של מוטוריקה עדינה ביניהן כתיבה, משחקי כדור המפתחים קשר עין יד וחיזוק חגורת כתפיים).

המעבר הלא תקין בין שתי ההמיספרות מביא גם לצורך בתנועתיות רבה על מנת לפרק את המתח המצטבר בגוף, מצב המקשה על היכולת להתמקד ולקלוט ידע.

​

דוגמה נוספת היא מערכת התפישה המרחבית המשפיעה על היכולת ללמוד בתבניות (שפות ומתמטיקה).

​

אלו הן שתי דוגמאות להשפעה של מערכות התנועה והתחושה על תפקודי הלמידה והן לא היחידות. לכן, כאשר מתחילים בבירור לגבי לקות למידה מסוימת, מומלץ לבדוק גם את הפן הזה.